טוקיו XL-XS 
מפגש עיר ומים

בעיר טוקיו נוצרת מערכת יחסים מורכבת ומסועפת של מפגשים בין עיר למים.

ראשית, מפרץ טוקיו, המהווה את ריכוז התעשייה והאוכלוסיה הגדול ביותר ביפן, מכיל 13 איים, אחד טבעי והיתר מלאכותיים. אלו המלאכותיים נוצרו במקור כמערכי הגנה על העיר וכיום משמשים למטרות עירוניות שונות.
בטוקיו עצמה עוברים כ-16 נחלים טבעיים. בעבר אלו היוו דרכי גישה מרכזיות מטוקיו אל ערים אחרות ולאזורים תרבותיים. כיום לצד נחלים אלו נבנו מסלולי תחבורה שונים, כמו דרכים מרכזיות, אוטוסטראדות ונתיבי רכבת.

הנחל מהווה בטוקיו נקודת גבול. הוא יוצר חציצה בין שכונות, ובמקומות מסויימים מגביל את התרחבות הבניה. בצורה זו העיר מסתדרת בניצב אל הנחל, ניבטת משני צדדיו, כשהמים מגדירים ותוחמים אותה.

ההתרחבות העירונית בטוקיו והצורך במרחב קרקעי הביאה במקומות מסויימים לדחיקת הנחל אל תוך תעלות תת קרקעיות וכיסוי שלו ע"י העיר. כמו כן צרכים גאוגרפיים והגנתיים הביאו לשינוי מלאכותי של נתיבי המים עם השנים, כך שכיום, מרבית הנחלים בעיר מנותבים בתעלות בטון פתוחות וסגורות.

המים, כגורם מזין המיצר חיים, קשור בקשר הדוק לטוקיו בפרט וליפן בכלל. השימוש במים כאיזור גידול המזון העיקרי (דגה ואורז) מאפשר הזנה של אוכלוסיה עצומה, וקיום אנושי שאינו תלוי במרכזו בעיבוד קרקע.

מים השתלבו לאורך השנים כמוטיב מרכזי חוזר בבינוי היפני. אגמים, מפלים ונחלים נמצאו לצד ובתוך מקדשים ובתים מסורתיים. בעקבות צמיחה דמוגרפית והתפתחות עירונית מודרנית, אלו הצטמצמו וכווצו לאורך השנים אך אינם נעלמו ועדיין מקבלים ביטוי, גם אם סמלי לעתים, בתרבות העכשווית.

            מנגד, ביפן המים מהווים מאז ומעולם כוח טבע הרסני, המאיים להטביע את העיר. החשש מצד אחד והצורך מצד שני יוצרים דואליות במפגשים בין אדם למים. למשל, פעולת בניית האיים המלאכותיים, מייצרת המשך של קו המגע עם המים ומגדילה את החיכוך האנושי איתו, אך עם זאת מציפה גם את הסלידה ממנו- בבינוי קרקע גבוה המנסה להתרחק ממפלס המים ככל שניתן.
סופות והצפות מאיימות על העיר בדרך קבע ומתגלמות כחשש שגרתי בקרב האוכלוסיה היפנית. תקציבי עתק מופנים להתגוננות מפני אסונות אלו, והאזרח היפני מודע לסכנות המים וליכולותיהם ההרסניות וירא מפניהם.

אנו מציעים התבוננות חדשה על המים, הסתכלות על שני צידי הגדה - כמאיימים וכמקיימים, כמציפים ומרווים, כמקיפים את האדם והעיר מכל עבר. על אלו המתשלבים ומנחים את החיים בהם ולצידם ומעלים תהייה על טיב היחסים ועל טיבן של נקודות המפגש.
אנו רואים במים גורם מחבר ומרתיע, הזורם ומתנקז לנקודה אחת, אמביוולנטית, של אסון ופחד מול צורך קיום.